וַיְהִ֤י שְׁמוּאֵל֙ מַעֲלֶ֣ה הָעוֹלָ֔ה וּפְלִשְׁתִּ֣ים נִגְּשׁ֔וּ לַמִּלְחָמָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּרְעֵ֣ם יְהוָ֣ה ׀ בְּקוֹל־גָּ֠דוֹל בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא עַל־פְּלִשְׁתִּים֙ וַיְהֻמֵּ֔ם וַיִּנָּגְפ֖וּ לִפְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
Und als Samuel das Brandopfer opferte, näherten sich die Philister dem Kampf gegen Israel; aber der HERR donnerte an jenem Tag mit einem großen Donner über die Philister und beunruhigte sie; und sie wurden vor Israel niedergeschlagen.
ילקוט שמעוני על התורה
את אימתי אשלח לפניך והמותי את כל העם וגו' מלמד כשעברו ישראל את הירדן אין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז. תנא צרעה לא עברה עמהם, והכתיב ושלחתי את הצרעה, אמר ריש לקיש על שפת הירדן עמדה וזרקה בהן מרה וסימתה עיניהם מלמעלה וסרסים מלמטה שנאמר ואנכי השמדתי את האמורי. רב פפא אמר שתי צרעות הוו חדא דמשה וחדא דיהושע, דמשה לא עברה דיהושע עברה. שלש מלחמות של מהומה הבטיח הקב"ה לישראל בכניסתן לארץ שנאמר את אימתי וגו', ונתנם ה' אלקיך לפניך, והמם מהומה גדולה. ורבנן ילפי מהכא ויהומם ה' לפני ישראל, ויהם ה' את סיסרא, וירעם ה' בקול גדול וגו' ויהמם, אחד לשעבר וברקים רב ויהמם. ואחת בימי גוג ומגוג ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה וגו':